העסקת עובדים ברשויות המקומיות כפופה להוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, הקובע שאין להתיר שינויים בשכר שלא באישור שר האוצר (הממונה על השכר באוצר) ולהוראות חוקת העבודה לעובדים ברשויות המקומיות, המחייבת את הרשות כמעסיק להחיל על כלל עובדיה את ההסכמים הקיבוציים. החל משנת 1993 מאפשר משרד הפנים, יחד עם הממונה

כבר בשנים הראשונות לאחר קום המדינה, ראו צורך לקבוע איסור על העסקת קרובי משפחה בשירות המדינה ובמועצות המקומיות והאזוריות. בהמשך הוראות אלו עוגנו בחקיקת משנה. בעיריות – נחקק סעיף 174א לפקודת העיריות ביולי 2001. (מצ"ב הקישור לנוסח החוק שאושר) החוק אוסר העסקת קרובים של נבחרים שלהם סמכויות על עובדי הרשות,

"עובד"- הינו אדם המעמיד את כוח העבודה שלו (זמנו מרצו וכשרונותיו ) תמורת שכר לזולת. נשמע פשוט? אך כלל לא. במקרים רבים נוצרים התקשרויות בין נותן עבודה לדורש עבודה – שלדעתם של הצדדים להסכם וכך גם נכתב בו – אין הוא הסכם עבודה, אלא הסכם למתן שירות, הסכם לשיתוף פעולה,