טעות בתום לב בפרסום – יכולה לעלות לכם מליונים !!!

בעסק שלכם אין כוונה לרמות –

אבל מה אם אחד העובדים תלה שלט “מבצע”

על מוצר שלא באמת נמכר בהנחה?

בפסק דין ת"צ 10187-05-22 (מורדי ואח’ נ' רמי לוי), אישר בית המשפט לנהל תובענה ייצוגית נגד הרשת,

גם כשהטעות – לפי טענת החברה – נבעה מתום לב של העובדים ולא ממטרה להטעות את הצרכנים.

החידוש המרכזי:

גם אם המחיר ששילם הצרכן היה המחיר שצויין בשלט,

כשהמחיר הזה הוא בפועל המחיר הרגיל – ואין הנחה אמיתית –

עצם השימוש בשלט “מבצע” יוצר מצג שווא. ולכן, מדובר בהטעיה לפי חוק הגנת הצרכן.


1. הצגת מוצר כ"בהנחה" – כשאין הנחה – היא הטעיה צרכנית

במקרה שנדון, הוצגו מוצרים בתבניות פלסטיק עם כיתוב “מבצע”,בתבנית כזו:

אך המחיר שנכתב על השלט היה המחיר הרגיל של המוצר,

כפי שהוא מופיע במחירון של החברה. לא הייתה כל הנחה בפועל.

הצרכן לא שילם יותר ממה שהתכוון –

אבל נגרם לו הרושם שהוא קונה מוצר במחיר מבצע, כאשר בפועל קנה במחיר רגיל.

סעיף 2(א)(13) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א–1981:
“המציג מוצר כמצוי בהנחה כאשר אין זו אמת.”

בית המשפט קבע:

עצם השימוש בשלט “מבצע” כשאין הנחה אמיתית – גם בטעות וללא כוונה להטעות – מהווה הטעיה.

וזו בדיוק העילה שבגינה אושרה התובענה כייצוגית.


2. מבצע מתמשך מדי – כבר לא נחשב “מבצע”

טענה נוספת שנבחנה היא: מה קורה כשהמבצע נמשך זמן רב – שבועות או חודשים? האם הוא עדיין נחשב “מבצע”?

בית המשפט דחה טענת התובעים כי מבצע מעל 35 יום הוא כבר לא מבצע

והבהיר שאין מגבלת זמן חוקית חד־משמעית (כגון "35 יום"),

אך קבע עיקרון חשוב:

כשהמחיר “המוזל” נמשך זמן רב מדי – זו אינדיקציה

שמדובר במחיר הרגיל, ולכן אין בפועל הנחה.

תקנה 2 לתקנות הגנת הצרכן (כללים לפרסום מחירים), תשנ"א–1991:
מאפשרת לפרסם מבצע לתקופה שאינה עולה על 35 ימים, תוך הצגת המחיר הרגיל והמחיר המוזל רק על המדף

– אך אינה אוסרת מבצעים ארוכים יותר.

עם זאת, ככל שהתקופה מתארכת – הצגת המחיר כ"מבצע" עלולה ליצור מצג מטעה ולהפר את החוק.


כאמור, מדובר בתביעה ייצוגית בהיקף של כמיליארד ש"ח

“המבקשים העריכו נזק של כ־1,000 ש”ח לכל חבר קבוצה. סך התביעה – כמיליארד שקל.”
(פסקה 203 לבקשת האישור)

אמנם חלק מטענות התובעים נדחו –

וזה מן הסתם משפיע על היקף הנזק שנטען

אך בית המשפט לא פטר את רמי לוי מהתביעה היצוגית

אף שהוכיחה כי תקנה את הליקויים

בין השאר מכיון שלא הציעה פיצוי כספי לחברי הקבוצה.

בית המשפט סבור שהעובדה שהצרכן לא שילם מעבר למה שתכנן –

לא פוטרת את העסק מהאחריות, כשנוצר מצג כוזב של הנחה.

וכי בהיעדר הצעה לפיצוי התובעים וחברי הקבוצה – יש לאפשר את ניהול התביעה.


אישית –

מקריאת ההחלטה דעתי אינה נוחה מהשימוש שנעשה בחוק תובענות יצוגיות ובחוק הגנת הצרכן,
ברי לכולנו כי בהמשך – התובעים יקבלו פיצוי כספי
חברי הקבוצה יקבלו פיצוי מינימלי – כי איזה פיצוי כספי נכון לתת לאדם שקנה אבקה אפיה ב2.99 ש"ח
שהוצג כמחיר מבצע וזה היה המחיר הרגיל?
(זו דוגמא שאני נותנת כי בהחלטה לא פורטו המוצרים שנקנו והמחיר ששולם עליהם)
ובהמשך –
רמי לוי תגלגל את זה על כלל הלקוחות דרך העלאת מחירים.
אבל
כדי למנוע מכם הליכים יקרים כאלו חשוב לי שתקראו את הדברים

וגם תעבירו אותם לבעלי עסקים אחרים:

כך תמנעו מהטעיה צרכנית

✔ השתמשו בשלט “מבצע” רק כשהמחיר באמת נמוך מהמחיר הרגיל.
✔ הקפידו לציין את המחיר הקודם ואת המחיר המוזל בכל פרסום מבצע.
✔ אל תתנו למבצעים להימשך זמן בלתי מוגבל – זה עלול להפוך את “ההנחה” למחיר הקבוע.
✔ גם טעות בתום לב – של עובד או של מערכת – עלולה לחשוף את העסק שלכם לתביעה ייצוגית.

  • ולכן – נהלו תוכנית בקרה מסודרת הן על השילוט לפני הפרסום והן על השילוט כפי שהוא התפרסם בחנות

לא בטוחים איך לנסח או להציג מבצעים בצורה חוקית?
לייעוץ משפטי מותאם לעסק שלכם – פנו אליי ליצירת קשר.

דילוג לתוכן