כבר בשנים הראשונות לאחר קום המדינה, ראו צורך לקבוע איסור על העסקת קרובי משפחה בשירות המדינה ובמועצות המקומיות והאזוריות. בהמשך הוראות אלו עוגנו בחקיקת משנה.
בעיריות – נחקק סעיף 174א לפקודת העיריות ביולי 2001. (מצ"ב הקישור לנוסח החוק שאושר)
החוק אוסר העסקת קרובים של נבחרים שלהם סמכויות על עובדי הרשות, וכן אוסר על העסקת קרובים של עובדים קיימים, היוצרת מערכת יחסי כפיפות.
מטרת החוק היא למנוע נפוטיזם, פגיעה באימון הציבור במערכת הציבורית, ופגיעה בשיוויון בין מועמדים להם קרובי משפחה ברשות או במועצת הרשות לבין מועמדים להם אין קרובי משפחה ברשות.
משרד הפנים נתקל לא אחת ברשויות המתאפיינות בהעסקת קרובי משפחה, ובהם לעובדים רבים קרובי משפחה רבים ברשות, המועסקים במחלקות שונות.
העסקת קרובי משפחה של עובדים גם במחלקות אחרות יוצרת פעמים רבות קשיים בהתנהלות השוטפת.
משרד הפנים רואה חשיבות רבה בצמצום התופעה של העסקת קרובי משפחה ברשות.
בעת פניה למשרד הפנים בבקשה לאשר העסקת קרובי משפחה, יש לזכור כי מבקשים לסטות מהכלל שנקבע בחקיקה לפיה אין להעסיק קרובי משפחה, לפיכך הבקשה לאשר את העסקה למרות קרבת המשפחה צריכה להצביע על נימוקים מיוחדים כבדי משקל.
כך חובה לנמק את החלטת ועדת הבוחנים שבחרה את המועמד הקרוב- מדוע היה טוב יותר מהמועמדים האחרים, ובצורה משמעותית המצדיקה סטיה מהכלל. שיהיה בה כדי לשכנע כי אימון הציבור (ציבור התושבים ברשות) לא יפגע כתוצאה מקבלת אותו קרוב למשרה, וכי עקרון השיוויון גם הוא התקיים במלואו.
כן יש להסביר כיצד מתכוונת הרשות להתנהל במהלך העובדה השוטפת למרות קיומה של אותה קרבת משפחה, והאם עליה לערוך הסדרים למניעת ניגודי עניינים.
מצ"ב מצגת המפרטת את התהליך ואת השיקולים אותם שוקל משרד הפנים בעת ההחלטה.