כן, כל עובד זכאי לדמי הבראה לאחר שהשלים שנת עבודה אחת, יחסית להיקף משרתו.
בעיקרון על עובדים זרים בישראל חלים דיני העסקה החלים על כלל העובדים הישראלים. כך שכרם לא יפחת משכר מינימום, והם זכאים להבראה, חופשה והפרשות לקרן פנסיה. בנוסף זכאים העובדים הזרים למימון ביטוח בריאות. אם הם גרים בבית המעסיק המעסיק רשאי לקזז משכרם בגין השימוש בחדר, חשמל מים ותשלומי חובה אחרים החלים על נכס. (המדינה קובעת את התעריף והוא משתנה בהתאם לאזור המגורים אך מדובר על מאות בודדות של שקלים בלבד.) לגבי תשלום בגין שעות נוספות או נכונות להגיע לחדר המטופל ברגע שהוא קורא למטפל או בעת שהמכשיר מצפצף- בג"ץ 1678/07 יולנדה גלוטן שדן בערעור על החלטת הארצי -ואושר על ידו בד"נ -קבע כי חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על עובדי סיעוד ומטפלים זרים, ולכן אין חובה לשלם גמול בגין שעות נוספות. בעבר נפסק כי שעות שבהם היו לרשות המעסיק אך פנויים לעשות כרצונם (כגון – בחדר שלהם -אך נדרשים להופיע על פי צפצפוף של מכשיר או דרישה אישית) – הם למעשה כוננות (אגב- בעבר היה נהוג לשלם תוספת 30% על שכר המינימום בגין "כוננות" זו. לכאורה מאז הבג"ץ אין חובה לשלם כי זה חלק מהשכר הגלובלי שלהם.) בנוסף נקבע לפני כשנתיים כי מגיע לעובד סיעוד תשלום בגין עבודה ביום המנוחה השבועי בשיעור של 150% מהשכר היומי הרגיל וזאת בתנאי שלא היתה לו מנוחה של 25 שעות שבועיות רצופות. עם זאת- הפסיקה בענין תגמול על שעות נוספות אינה חד משמעית. הקביעה כי אי אפשר להפריד בין שעות עבודה עבור המטופל לבין שעות הנוכחות בבית נבעה גם מכך שהמעסיק בדרך כלל לא במצב שהוא יכול לפקח על העובד, ולא רק בגלל התפיסה שהמדובר במשרה הדורשת יחסי אימון מיוחדים. וכי מקום המגורים הוא מקום העבודה.מביאה מספר ציטטות חשובות: " ברי כי אין לתת בשום פנים לגיטימציה לחוזי התעמרות, אף אם תנאי העבודה תחתיהם טובים מן האלטרנטיבה הצפויה לעובד בארץ מוצאו. לעומת זאת, אין לראות בהכרח במספר שעות העבודה הקבוע בחוק אמת מידה המייצגת את האיזון המוחלט או היחיד בין פנאי לעבודה. החוק עצמו כולל חריגים המשקפים את הצורך בגמישות מסוימת בקביעת שעות העבודה. עם זאת, ייתכן שטשטוש מוחלט בין עבודה לפנאי פוגע בעובד פגיעה כה קשה עד כי אין להתיר זאת " ובסוף: "במסגרת החקיקתית הקיימת אין הסדר המתאים למצב הדברים הייחודי בעניינם של העובדים הסיעודיים, ופרשנות צרה וחלקית של הדין ביחס לחובת התשלום עבור שעות נוספות, ללא התמודדות עם מכלול השאלות הכרוכות בעצם תבנית העסקתם הייחודית, עשויה להוליך לתוצאות קשות מאד. לפיכך, התוצאה היא שאין להתערב בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה; כך בין אם נניח כי קיימת תחולה לחריגים הקבועים בחוק ובין, ולכך אני נוטה יותר, משום שאין להחיל את הוראות החוק לעניין התשלום עבור עבודה בשעות נוספות בענייננו בהיעדר כל יכולת ליישמו לשיעורין ובהתקיים הסכמה כוללת כי אין לחוק תחולה בכל חלקיו העיקריים הנוגעים למתכונת העבודה עצמה. " נציין כי מומלץ לבדוק את החוזה עליו חותם המטופל עם המטפל. לעיתים חברות הסיעוד מוסיפים שם תנאי שאסור לעובד הסיעודי לצאת מהבית כלל. התנאי הזה עלול להיות מאד בעייתי לצורך קביעת תוספת בגין שעות נוספות מבחינת המעסיק. חשוב להבהיר לעובד שכאשר בני משפחה נמצאים – הוא רשאי לצאת או לשהות בחדרו תוך תיאום עם בני המשפחה לגבי שעת החזרה.