עובדת ניקיון אריתראית תבעה פיצוי על פיטורים בהיריון – ונדחתה

בית הדין לעבודה קבע כי העובדת לא הוכיחה שפוטרה עקב היריונה וכי התגלו אי דיוקים בגרסתה. עם זאת, מעסיקיה יפצו אותה על אי תשלום זכויות סוציאליות.

השופטת מיכל נעים דיבנר דחתה לאחרונה תביעה של עובדת ניקיון אזרחית אריתריאה לפיצויים על פיטורים שלא כדין. האישה טענה כי פוטרה במהלך היריונה השני ודרשה פיצויים לפי חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. השופטת קבעה כי היא לא הוכיחה את נסיבות סיום עבודתה ולא ניתן לסמוך באופן מלא על עדותה. 

התובעת סיפרה כי החלה לעבוד אצל הנתבעות (שתי חברות שנותנות שירותי ניקיון לבתי מלון) בתחילת 2015. בנובמבר אותה שנה היא ילדה את בנה הבכור ויצאה לחופשת לידה. 

במאי 2016 היא חזרה לעבודה ואולם כעבור חמישה חודשים, בעיצומו של היריונה השני, פוטרה לאחר שנאמר לה במלון בן עבדה שאין עבודה להציע לה במצבה והנתבעות לא הציעו לה הצבה חלופית בבית מלון אחר. 

הנתבעות הכחישו שפיטרו את התובעת. הם טענו כי במהלך היריונה הראשון התובעת ״נעלמה״ למספר חודשים מבלי להודיע דבר. למרות זאת הם החזירו אותה לעבודה. במהלך היריונה השני היא נעלמה שוב מבלי שהן ידעו בכלל שהיא בהיריון. 

טענה לא מפורטת

השופטת מיכל נעים דיבנר מבית הדין לעבודה בתל אביב כתבה שלאחר בחינת הראיות (המועטות) שהוצגו בפניה, אין בהן בסיס לקביעה כי התובעת פוטרה מעבודתה במהלך היריונה השני.

התובעת לא פירטה מי מאנשי המלון אמר לה שאין עבורה עבודה ובאילו נסיבות. כמו כן, היא לא פירטה מה הייתה תגובת הנתבעות לדברים ורק במהלך עדותה בבית המשפט ציינה כי נציג הנתבעות אמר לה שאין לו עבודה אחרת עבורה. מדובר ב״עדות כבושה״ שאין לייחס לה משקל. 

זאת ועוד, הוכח כי בעבר הנתבעות סיפקו לתובעת עבודה עד סוף היריונה הראשון מה שסותר את טענת התובעת כי פוטרה בגין היריונה. התובעת גם לא זימנה לעדות עובדים אחרים שעבדו לצידה כדי לתמוך בטענתה כי פוטרה.

לבסוף כתבה השופטת כי עדות התובעת לא הייתה מדוייקת באופן שניתן לסמוך עליה לבדה כמבססת את  עובדות התביעה. 

בין היתר, התובעת טענה כי יצאה לחופשת הלידה הראשונה יומיים קודם הלידה אך המסמכים הראו אחרת. לפי הראיות שהוצגו, התובעת סיימה לעבוד כשלושה שבועות לפני מועד הלידה הראשונה. הדבר גם תומך בטענת הנתבעות כי לפני הלידה הזו התובעת עזבה את עבודתה ללא תיאום, בניגוד לגרסתה כי עזבה באופן מסודר לחופשת לידה. 

בנסיבות אלה דחתה השופטת את התביעה לשכר וזכויות נלוות עד תום התקופה המוגנת, לפיצוי על פיטורים שלא כדין ולפיצויי פיטורים. 

עם זאת נפסקו לטובת התובעת פיצויים בגין פדיון חופשה, דמי הבראה, וזכויות סוציאליות נוספות שלא שולמו לה, בסך כולל של 7,452 שקל.

לא ניתן צו להוצאות.

  • ב״כ התובעת: עו”ד יובל אלון
  • ב״כ הנתבעת: עו”ד ארצי בן יעקב

https://www.psakdin.co.il/Document/20959?AdvToken=cba20c6eb66b45c9be5b152d613836d2#.Xl-7bKjXI2w
דילוג לתוכן