הנחיות להעסקת בני נוער לפי חוק עבודת הנוער

מי נחשב נער?

חוק עבודת הנוער חל על בנים  ובנות בגיל 14 עד 18.

מתי מותר להעסיק?

• במהלך חופשות רשמיות מהלימודים – מותר להעסיק מגיל 14 ומעלה
• במהלך שנת הלימודים – מותר להעסיק בני 16 ומעלה, רק מחוץ לשעות לימודים
• בני 15-16 שעדיין חלה עליהם חובת לימוד – מותר להעסיקם רק אם מתקיים חריג לפי חוק

אישורים נדרשים מהמועסק:

• צילום תעודת זהות של העובד או של אחד ההורים
• אישור רפואי מרופא משפחה על כשירות לעבודה

הודעה על תנאי עבודה:

• חובה למסור הודעה בכתב לעובד בתוך 7 ימים מתחילת העבודה.
• מעוניינים בטופס חינמי? הכנסו לקישור הזה

שעות עבודה והפסקות

• עד 8 שעות עבודה ביום / עד 40 שעות בשבוע
• מגיל 16 – ניתן עד 9 שעות ביום (אם עובדים 5 ימים בלבד בשבוע)
• אין להעסיק בשעות לילה

מתחת לגיל 16 – מ־20:00 עד 8:00

מגיל 16 – מ־22:00 עד 8:00

• בחופשת הקיץ בלבד ובני 16 ומעלה בלבד –  ניתן להעסיק עד חצות,  בתנאי שהמעסיק דואג להסעה אם המשמרת   מסתיימת אחרי 23:00
• בני נוער המועסקים מעל 6 שעות עבודה – זכאים להפסקה של 45 דקות, מהן לפחות 30 דקות רצופות
  הפסקה זו אינה חלק משעות העבודה ואין חובה לשלם עליה, אלא אם המעסיק דרש שהנער יישאר במקום העבודה – אז כן, תחשב כשעות עבודה בתשלום.  ראוי לסכם מראש את ענין ההפסקה עם העובד כדי למנוע מחלוקות ואי בהירות.

 

 

שכר מינימום  (נכון ליולי 2025)

• עד גיל 16 – 25.28 ₪ לשעה
• גיל 16–17 – 27.09 ₪ לשעה
• גיל 17–18 – 29.97 ₪ לשעה
• חניך – 21.67 ₪ לשעה.

בנוסף לשכר שעת עבודה זכאי נער/ה לזכויות הבאות:

 

🚍 דמי נסיעות לעובדי נוער (גיל 14–18)

• העובד זכאי להחזר דמי נסיעה עבור כל יום עבודה שבו הגעתו לעבודה הייתה נדרשת בפועל – לא עבור ימי חופשה, מחלה או זמני מנוחה בבית.
• תקרת ההחזר נקבעת לפי צו הרחבה ובחוק:  עלות נסיעה בתחבורה ציבורית הלוך ושוב, ולא יותר מ‑22.60 ₪ ליום עבודה,  או לפי תעריף כרטיס חופשי-חודשי מוזל, לפי הזול מביניהם.

🏖️ חופשה שנתית

• בני נוער זכאים ל־18 ימים קלנדריים בשנה, כולל ימי מנוחה שבועית, ללא תלות בוותק.
• לנער העובד 5 ימים בשבוע- 14 ימי חופשה בשנה בפועל.
• לנער העובד 6 ימים בשבוע – 16 ימי חופשה בשנה בפועל.
• אם העובד עבד עד 75 ימים בלבד בשנה בשכר שעתי,  אין לו זכאות לחופשה, אך הוא זכאי ל־תמורת חופשה בשיעור של 4%  מהשכר הכולל שצבר בתקופת ההעסקה במועד סיום העסקתו.
• מעסיק המעוניין שהעובד יקח חופשה במועד מסוים – עליו להודיע על כך לעובד בטרם עת ולפחות 14 ימים מראש.
• עובד המבקש לקחת יום חופשה צריך ליידע את המעסיק 30 יום מראש. עובד יכול לדרוש עד שני ימים (לכאורה לא ברצף) במועדים הנוחים לו ועל המעסיק לעשות מאמץ ולאפשר לו לצאת לחופשה בימים אלו.
• פדיון חופשה – יהיה כמקובל לגבי עובדים בגירים.

🎉 חופשת חג – דמי חגים

גם נער עובד זכאי לעד 9 ימי חג בתשלום ככל שאינם יוצאים בסוף השבוע שבהם לא נדרש לעבוד, ובתנאים הבאים:

עובד במשכורת חודשית – זכאי לדמי חגים במסגרת המשכורת החודשית כבר מהחודש הראשון.

עובד לפי שעות – זכאי לתשלום בגין דמי חגים לאחר שהשלים  3 חודשי עבודה ואם התמלאו התנאים הבאים:

• היה אמור לעבוד ביום החג, ולא עבד בשל החג או שהוכרח על ידי המעסיק להגיע לעבודה.
• עבד ביום שלפני החג או שלאחריו, או שנעדר בהם בהסכמת המעסיק. (למשל – חופשה מוסכמת, יום מנוחה שבועי, גשר עלי והחליט המעסיק וכד').
• לעובד יהודי – ימי חג יהודיים ולעובד לא יהודי ימי חג לפי דתו או לפי חגי ישראל.

 

💉 דמי מחלה

• כמו כל עובד גם נער צובר 5 ימי מחלה לכל חודש עבודה, ועד תקרה של כ־90 ימים בשנה.
• במקרה של היעדרות:
  • יום ראשון – ללא תשלום,
  • ימים שני ושלישי – ב־50% מהשכר היומי,
  • מהיום הרביעי – 100% מהשכר היומי.

 

🧾 דמי הבראה

• כמו כל עובד בגיר גם עובד נער זכאי לדמי הבראה אם עומד בתנאי הזכאות.
• דמי הבראה מוענקים לאחר שנה מלאה של העסקה במקום עבודה.
• ערך יום הבראה במגזר הפרטי 418 ₪ בלבד למשרה מלאה והוא משולם בהתאם לחלקיות משרה ממוצעת בשנה האחרונה, לעובד שעתי בהיקף שעות משתנה – לפי מספר השעות השנתי לחלק להיקף המשרה המלאה (40 שעות בשבוע כפול מספר השבועות הממוצע לחודש)
• מספר ימי ההבראה לפי ותק:
  • שנה ראשונה: 5 ימים,
  • שנים 2‑3: 6 ימים,
  • השנים 4‑10: 7 ימים;

🏥 ביטוח לאומי ובריאות

• עובד מתחת לגיל 18 אינו משלם ביטוח לאומי או בריאות – ההפרשות מכיס המעסיק בלבד על השכר שמשלם.
• שיעור ההפרשה:
  • 0.48%  מהשכר עד תקרה מתאימה- נכון לשנת 2025 – 7522 ₪.
  • 2.22%  על השכר שמעל לתקרה האמורה.
• אין חובה להפריש פנסיה או קופות גמל עבור עובדים מתחת לגיל 18.

איסורים מיוחדים:

• אין להעסיק בני נוער בשעות נוספות או ביום מנוחה שבועי.
• אין להעסיק בעבודות מסוכנות כמפורט בהמשך.
• העסקה בפרסומות, הופעות או צילומים – מותרת רק באישור מנהל אגף הסדרה ואכיפה במשרד העבודה

רישום שעות עבודה:

• חובה לרשום שעות כניסה ויציאה, כולל חתימת הנער והממונה.

הלנת שכר:

• חובה לשלם שכר בזמן – עיכוב שכר נחשב להפרת חוק, גם אם נעשה לבקשת ההורים.

 

🛑 עבודות אסורות להעסקת בני נוער (ללא היתר ממפקח עבודה)

על פי תקנות עבודת הנוער (עבודות אסורות ומוגבלות), תשנ״ו‑1995, אסור להעסיק בני נוער בעבודות המפורטות בתקנות, מעבר למסגרת חניכות או הכשרה מקצועית מיוחדת:

1. עבודות באתרי בנייה וגובה.
2. עבודות תת ־ קרקעיות – חפירה, בניית בורות, ניקוי או עבודה בתוך ביובים או מנהרות.
3. ריתוך (חשמלי או אוטוגני) ועבודה בגזים דליקים או בחמצן.
4. ייצור, עיבוד או אחסון חומרי נפץ, זיקוקים, פצצות או תחמושת.
5. ניקוי חלקי מכונות בתנועה או שעשוי להעמיד את הנער בסכנת פגיעה.
6. איתות או הפעלת כלי הרמה – כולל עגורנים, מחפרים ומתקנים תעשייתיים.
7. הפעלה של מכונות מסוכנות – כגון מכבש, משור עגול, מסחטה או חותך תעשייתי.
8. עבודה בסביבת רטט פנאומטי או מכני מסוכן.
9. שריפת גבס או סיד, עיבוד חומרים דליקים, השגחה על מתקני קיטור.
10. עבודה בטמפרטורות קיצוניות – מתחת ל־4°C או מעל ל־40°C.
11. עבודה בחומרים כימיים מסוכנים (כגון הדברה מקצועית, חומצות, מימן גופריתי ועוד).
12. עבודה במחלקות בתי חולים עם סכנת הידבקות, או מחלקות לבריאות הנפש, או טיפול בגופות או העברתם.
13. עבודה במעבדות מיקרוביולוגיה, או במנפטות, או בתי מטבחיים או מטוויות כותנה.

❗ רק במקרים חריגים ובאישור מפורש של מפקח העבודה הראשי, ובהגדרת הכשרה מקצועית, מותר להעסיק נער בעבודה מסוג זה באופן חוקי.

📦 עבודות מוגבלות (מותנות בלבד):

בהתאם לתקנה 1 לתוספת תקנות הנוער, מותר להעסיק בני נוער בעבודה פיזית קלה מוגבלת של העברת חפצים – רק אם מתקיימים התנאים הבאים:

• נער (בן): מטען לא עולה על 12.5 ק״ג; לעיתים ניתן להשתמש ב"מריצה" – במידה והמשקל הכולל (מטען + מריצה) לא עולה על 50 ק״ג, והעבודה מוגבלת עד שעתיים ביום.
• נערה (בת): תותר התעסקות רק אם המטען אינו עולה על 8 ק״ג, למשך עד שעתיים ביום בלבד – ללא אפשרות שימוש במריצה להעלאת כמות.

✅ הגבלת משקל הברורה והחד משמעית לנערה – 8 ק״ג לכל היותר, גם אם נושאת עם מריצה.

 

🌐 הערה חשובה: עבודה בגובה – אסור להעסיק בני נוער בעבודה בגובה.

לפי תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס"ז‑2007 הגדרת עבודה בגובה הינה כדלהלן:

"עבודה בגובה“ – כל עבודה, לרבות גישה למקום עבודה, שבשלה עלול עובד ליפול לעומק העולה על 2 מטרים, ולרבות עבודה כאמור –

• המתבצעת מעל משטח עבודה בלא גידור או מעקה תקני;

(2)    המצריכה הטיית גוף האדם ביותר מ־45 מעלות מעבר לגדר או למעקה של משטח העבודה או מדרכת המעבר, לפי הענין;

(3) המתבצעת מתוך בימה מתרוממת ניידת, סל להרמת אדם או פיגום ממוכן;"