מה מגיע לעובד בתקופת החגים בה הרבה ימים לא עובדים, אף שנופלים בימי עבודה?

ראש השנה

ימי החגים המוכרים על פי החוק לעובד יהודי הם מה שנקרא יום טוב.

שעל פי ההלכה אסור במלאכה.

והם שני ימי ראש השנה, יום כיפור, חג ראשון של סוכות, שמחת תורה,

יום ראשון ואחרון של פסח, ושבועות

וכן יום העצמאות. (סה"כ 9 ימים שחלקם יפלו ממילא בשישי או שבת).

אגב יש מקומות עבודה שיש להם הסכם קיבוצי מיוחד ומוגדרים יותר ימים כימי חגים

– למשל לעובדי מאפיה – שעל הימים הללו מוספים עוד 8 ימים – יומיים לפני פסח וכל חול המועד של פסח.

ימי החגים לעובדים לא יהודים הם על פי מצוות דתם, ומתפרסמים באתר משרד העבודה

וכוללים גם  הם 9 ימים בשנה (מוסלמים, נוצרים -מחולק לכנסיה קתולית וכנסיה אורתודוכסית, ודרוזים).

אולם עובד רשאי לבחור, מראש, האם רוצה חופשות חג לפי דתו או לפי הדת היהודית.

דמי חגים –

הוא למעשה תשלום שכר כיום עבודה עבור יום חג אף שהעובד אינו עובד.

* חול המועד וערבי חג אינם ימי חופשה בשכר אלא אם כן נקבע כך בהסכם.

(ודברנו על כך שמעסיק שעסקו סגור בחול המועד יכול להודיע מראש לעובד

שהחופשה  השנתית היא בימי חול המועד ו/או ערבי חג).

או אם המעסיק הודיע על כך לעובד שבועיים מראש. ולעובד נותרה יתרת ימי חופשה.

* גם יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה אינו יום חופשה בשכר

– למעט לקרובי משפחה בקרבה ראשונה של הנופלים (הורים, הורי הורים בן/בת זוג, ילדים ואחים)

הזכאים ליום חופשה על חשבון המעסיק.

דמי חגים לעובד חודשי משולם במסגרת השכר החודשי הרגיל. החל מתחילת עבודתם.

עובד שעתי או יומי יהיה זכאי לדמי חגים אם התמלאו שלושת התנאים הבאים:

א. עובד מעל 3 חודשים באותו מקום עבודה.

ב. לפי ההסכם או הנוהג היה אמור לעבוד ביום שחל בו החג אך בשל החג לא עבד.

ג. הוא לא נעדר מהעבודה ביום שלפני החג או שלאחריו -אלא אם ההיעדרות היא בהסכמת המעסיק

כגון שלא שובץ ליום העבודה שלפני או אחרי החג אם באופן זמני ואם באופן קבוע

או עסק שסגור בערב חג. חג שחל למחרת יום המנוחה השבועית או גשר עליו החליט המעסיק.

* עובד שנדרש לעבוד ביום מנוחה שבועי זכאי בעיקרון – אלא אם נקבע בהסכם הקיבוצי שלו אחרת

-לשכר בשיעור של 150% ובנוסף ליום מנוחה חלופי או לפדותו בכסף.

עובד שעתי שעובד בחג מרצונו -זכאי למנוחה חלופית.

על המעסיק להוכיח שהעבודה בחג היתה מרצון העובד ולא מדרישת המעסיק (והחזקה הינה אחרת).

שכן אם היתה מכורח זכאי לתשלום בשיעור 150% לפיצוי

+ לדמי חגים בשיעור 100%  + מנוחת פיצוי במקום השעות שעבד. (בקיצור ענין מאד יקר)

אבל יש ענפים שבהם יש הסכם קיבוצי ספציפי כגון בענף השמירה

ואז אינו זכאי אלא רק לתוספת של 50% לשכר. (וליום מנוחה ללא שכר) .

עבודה במוצאי החג מזכה בשכר רגיל -אלא אם כן טרם חלפו 36 שעות מעת שסיים עבודתו בערב החג.

מזכירה- ערבי חגים מזכים בשכר מלא אף שעובדים שעה אחת פחות, ובערב יום כיפור עד 6 שעות.

(יש ענפים מסויימים שבהם עובדים אף שעתים או שלוש שעות פחות בערב חג).

העובד הועסק לפי היקף משרה של יום רגיל או מעבר לכך ?

על כל שעה שמעבר למכסת ערב החג הוא זכאי לתשלום בגין שעה נוספת.

אז כלכלו את שעות העבודה בתבונה ונסו לחסוך לכם הוצאות מיותרות.

הרבה הצלחה לכולם

מרגלית בוטרמן עו"ד

מוזמנים להרשם לקבלת מדריך למעסיק וקבלת עדכונים כאן: https://invitation.ravpage.co.il/download1

או לקבוצת הוואטסאפ שלי חיסכון בעסקים כאן: https://chat.whatsapp.com/ESTYKNV1CCEDBKG4hWWiO

דילוג לתוכן