המסגרת הנורמטיבית
- סעיף 7 לחוק פיצויי פיטורים קובע כדלקמן:
"(א) התפטרה עובדת, תוך תשעה חדשים מיום שילדה, על מנת לטפל בילדה – יראו לענין חוק זה את התפטרותה כפיטורים. והוא הדין לגבי עובדת שהתקיימו לגביה אחד מאלה:
….."
- בדמ (ת"א) 58707-01-14 עידית איבגי נ' אליעזר בר מיום 29/2/2016 חזר בית הדין על סיכום ההלכות בענין וכדלקמן:
"סעיף 7 האמור הינו בעל מטרה סוציאלית וייעודו ליצור תנאים בהם תוכל העובדת (או העובד) להקדיש את זמנה לטפל בילד מבלי שתפסיד את פיצויי הפיטורים (עד"מ(ארצי) 300022/98 אורלי חזן נ' אורטל שירותי כוח אדם בע"מ, [פורסם בנבו] פד"ע לו 172).
על מנת שתקום זכאות מכוח הסעיף האמור יש צורך בהתקיים שני תנאים מצטברים. האחד- לידה; והשני- מטרת ההתפטרות לצורך הטיפול בילד.
המועד הקובע לבחינת זכאות לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 7(א) לחוק פיצויי פיטורים, הוא מועד ההתפטרות.
נטל הראיה מוטל על העובדת כי אכן התפטרה על מנת לטפל בילד, אולם כאשר העובדת מתפטרת לאחר לידה, קיימת בדרך כלל חזקה (הניתנת לסתירה בידי המעביד) כי התפטרותה סמוך לאחר הלידה היא לצורך טיפול בילד שנולד[1]. החזקה האמורה מתקיימת אף אם העובדת שבה לעבודתה לאחר הלידה ומתפטרת תוך מספר שבועות מעת שחזרה לעבודה (דב"ע (ארצי) 3-63/98 בובליל נגד א.א.צ. שירותים משפטיים בע"מ [פורסם בנבו] (26/7/98)).
על פי ההלכה הפסוקה, העובדת המתפטרת לא נדרשת להשקיע את כל זמנה בטיפול בילד. גם בנסיבות שבהן התפטרה עובדת ממקום עבודתה לאחר הלידה אך החלה לעבוד במקום עבודה אחר בסמוך לאחר מכן, הרי שאם תוכיח כי תנאי העבודה במקום החדש היו נוחים יותר לטיפול בילד (כגון היקף שעות מופחת או קרבה לבית המאפשרת הגעה לילד בקלות, או זמן נסיעה למקום העבודה ולבית מופחת), אזי תהא העובדת זכאית לפיצויי פיטורים מאחר שההתפטרות נועדה לאפשר להורה שהות ארוכה יותר עם הילד תוך טיפול בו (דב"ע נה/3-51 (ארצי) דינה חבה נ' סופר דרינק בע"מ [פורסם בנבו] פד"ע כח 471). הפרשנות הניתנת לסעיף 7(א) לחוק פיצויי פיטורים היא פרשנות רחבה המתיישבת עם הרציונל העומד בבסיס הסעיף.
- עמדה זו הינה ההלכה המקובלת על כל בתי הדין לעבודה, הן הארצי והן האזוריים. כך בתעא (נצ') 3189/09 איריס לוי נ' מוקד גשש (פס"ד מיום 11/08/2011)
"כלומר – לשם זכאות לפיצויי פיטורים על פי סעיף 7(א) לחוק פיצויי פיטורים, לא ראה בית הדין הארצי לעבודה חובה שההתפטרות תהיה קשורה רק לטיפול בתינוק, אלא קבע שדי בכך שהנסיון של העובדת לחזור לעבודה הביא אותה למסקנה שהמשך העבודה לא יאפשר לה לטפל בתינוקת כפי שהיא מעוניינת – כדי שהתפטרות על סמך מסקנה זו, תזכה בפיצויי פיטורים. גם באותו מקרה, אם מקום העבודה לא היה עובר למקום אחר ולא היה מתפתח הויכוח עם הממונה עליה – העובדת לא היתה מתפטרת, אך העובדה שנוצרו בעבודה תנאים שלא התיישבו עם האופן שבו העובדת רצתה לטפל בתינוקת שנולדה לה – הספיקה כדי שהתפטרותה תזכה אותה בפיצויי פיטורים.
הוא הדין גם עם התובעת. הניסיון של כחודשיים וחצי לאחר שחזרה מחופשת הלידה, הביא אותה למסקנה שהמשך העבודה מצד אחד – אינו מתיישב עם הוצאות הטיפול בתינוקת מצד שני. התפטרותה על רקע זה, היא התפטרות על מנת לטפל בתינוקת, אף אם שינוי מסויים בתנאי העבודה (העלאה מספקת במשכורת), היה עשוי למנוע את ההתפטרות."
- בדמ (ת"א) 34731-06-16 ציפורה שמלוב נ' סים תקשורת קידום מכירות בע"מ (מיום 2/03/2017) נפסק כדלקמן:
"12. בפסק דין גיסין – המוסד לביטוח לאומי (דב"ע (ארצי) 48/98 – 0, [פורסם בנבו] פד"ע ל"ב 130) חזר ואזכר בית הדין הארצי לעבודה את ההלכה שנקבעה בדב"ע (ארצי) נה/3-51 דינה חבה – סופר דרינק בע"מ [פורסם בנבו] (פד"ע כ"ח 471) ולפיה:
"ב. עיון בסעיף 7 לחוק מביא למסקנה כי שני תנאים מצטברים צריך שיתמלאו על-מנת שתקום זכאותו לפיצויי פיטורים מכוחו. האחד – לידה, והשני מטרת ההתפטרות – הטיפול בילד.
ג. אין ליתן לדיבור 'על מנת לטפל בילד' פירוש, על-פיו כל זמנו של ההורה יוקדש לטיפול בילד וכל עוד הוא בגדר 'ילד'. הפירוש הנכון, לדעתנו, הוא, כי ההתפטרות נועדה לאפשר להורה שהות ארוכה יותר, משמעותית, עם הילד, תוך טיפול בו.
ד. העולה מהאמור הוא שדי בשינוי משמעותי של שעות העבודה בין מקום עבודה אחד למשנהו, על-מנת לזכות עובדת יולדת מתפטרת בפיצויי פיטורים (כפוף לאמור להלן), אם תתפטר ממקום עבודה בו היא מועסקת ותתחיל לעבוד במקום עבודה אחר בו שעות עבודתה פחותות, משמעותית, מאלה שבמקום העבודה ממנו התפטרה" (ההדגשה במקור)."(שם, בעמ' 140)
13. כב' השופט ד"ר י' לובוצקי בספרו סיום יחסי עבודה (ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, תש"ס-1999, בעמ' 162-161) כותב, כי "קיימת, בדרך כלל, חזקה (הניתנת לסתירה בידי המעביד), שהתפטרות סמוך לאחר הלידה היא לצורך הטיפול בילד".
-
- התובעת טענה בעדותה, כי מקום העבודה החדש הוא "מעבר לכביש" ביחס למקום מגוריה (ר' פרוטוקול עמ' 4 שורות 24-18). לדידי אין צורך להכביר מילים בשאלה מדוע הקירבה בין מקום המגורים למקום העבודה מאפשרת להורה להקדיש זמן משמעותי יותר לטיפול בילדו כפי מטרתו של סעיף 7 לחוק. "
15.וכן בפסה"ד מיום 02/05/2013 דמש (ת"א) 50329-09-11 רויטל ברואר נ' רו"ח אמיר רוזנברג:
"בפסק דין שיצא מלפני בית הדין הארצי, נקבע כבר כי "העובדה כי המערערת נמצאת בסמוך לביתה בעת העבודה ובכל מקרה של צורך היא יכולה לגשת אליו משנה מהותית את תנאי העבודה. במקרה זה לא מספר שעות העבודה רלוונטי אלא עובדת היות המערערת קרובה קירבה פיזית לתינוקה כך שתוכל להיות זמינה בעת הצורך".[2]
ובענייננו – סבורני כי בנסיבות המקרה, יש לבכר מהות על פני צורה. ובמה דברים אמורים? אכן, כדברי הנתבע, התובעת לא הודיעה ב'רחל בתך הקטנה' כי היא מתפטרת לצורך טיפול בילדה. אלא, שבנסיבות העניין, ובהתאם לרציונאל שמונח בבסיסו של סעיף 7 לחוק פיצויי פיטורים ובפרשנות שניתנה לו ע"י בית הדין הארצי, הדעת נותנת כי התפטרות אשה לצורך עבודה במקום עבודה קרוב יותר לביתה, בסמוך לאחר לידתה, נובעת מרצונה להיות קרובה יותר ללידה. "
- ב סעש (ת"א) 29498-04-13 כהן ישי נ' איזוטופ בע"מ (מיום 29/12/2015) בו דובר על עובד שהתפטר כדי לטפל בילדו, בעת שאשתו עבדה אחר הצהרים, והוא נדרש לעבוד שעות נוספות והתקשה להגיע ממקום עבודתו בזמן לצורך הוצאת הילד מהמשפחתון:
"לאור עדותו המהימנה של התובע השתכנענו, כי התפטרותו היתה לצורך טיפול בילד כהגדרת סעיף 7 לחוק, וזאת על אף שבמהלך השבוע שהה הילד במשפחתון. בהקשר זה, לא נסתרה טענת התובע כי בימים שבהם עבדה אשתו בשעות אחר הצהריים ובימי שישי, היה התובע מטפל בילדם, בעוד שקודם לכן נאלץ לקחת ימי חופש על מנת לטפל בו בימי שישי, ובאמצע השבוע התקשה להגיע למשפחתון עד השעה 16:00. בנסיבות אלה, התפטרותו של התובע אכן אפשרה לו שהות ארוכה יותר משמעותית עם ילדו לצורך טיפול בו, וכאמור, "אין ליתן לדיבור 'על מנת לטפל בילד' פירוש, על-פיו כל זמנו של ההורה יוקדש לטיפול בילד (פס"ד דינה חבה, שם, בסעיף 8(ג) לפסק הדין)."
- בסע (חי') 18576-10-11 עו"ד זכי כמאל נ' עו"ד קלרה מצליח (מיום 11/11/2013) נפסק כלדקמן:
"ובאשר לטענת התובע כי הסיבה האמיתית להתפטרותה של התובעת היתה אי שביעות רצונה ממקום העבודה, אכן הנתבעת ציינה בתצהירה כי זכותו של עובד להתפטר מעבודתו בשל אי קיום חוקי העבודה על ידי מעבידו, וכי אין היא אמורה לשוב למקום עבודה שאינו משלם לה את כל זכויותיה.
ואולם, לעניין זה כבר פסק בית הדין הארצי לעבודה כי קיימת חזקה, הניתנת לסתירה על ידי המעביד, ולפיה סיבת ההתפטרות נוגעת לרצון האם לטפל בילדה [ראה: דב"ע 3-63/98 גלי בובליל נ' א.א.צ. שירותים משפטיים בע"מ פד"ע לב 91].
לא זו אף זו, כבר נפסק כי אף אם הסיבה להתפטרות הינה שילוב של נסיבות, היינו אי שביעות רצון ממקום העבודה, והרצון לטפל בילד – זכאית העובדת המתפטרת לפיצויי פיטורים, וכי די בכך שקיים קשר סיבתי בין הלידה לבין ההתפטרות, גם אם היו סיבות נוספות להתפטרות.
כך למשל בדב"ע 3-63/98 לעיל, על אף שהמערערת כבר חזרה לעבודה לאחר הלידה ובעקבות ויכוח עם המעביד התפטרה, קבע בית הדין הארצי, כי הויכוח נוצר על רקע נסיבות שלא התאימו למערערת לטיפול בבתה, וקבע כי התפטרותה הינה על מנת לטפל בבתה, כדלקמן:
"אנו מפרשים את מסכת העובדות כך, שהויכוח עם מנהל המשיבה הביא את המערערת להתפטר. המערערת מניקה את ילדתה והבינה מהתנהגותו של מנהל המשיבה, כי תנאי עבודתה לא יאפשרו לה לטפל בילדתה כפי שהיא רוצה. "תנאי העבודה", היינו – הקירבה בין מקום מגוריה לבין מקום עבודתה וכן היעדר התחשבות של המנהל ברצונה לטפל בילדתה".
- וכן בפסקי דין רבים ונוספים: ב דמ (ת"א) 6204/07 רוזה צוירף נ' שי חברה לשירותי סיעוד בע"מ נקבעה זכאותה של עובדת לפיצויי פיטורים אף אם לא הודיעה בכתב למעסיק כי התפטרה לצורך טיפול בילדיה. וכן בעב (נצ') 1503/06 בן שיטרית מירב נ' מזרחי בנימין בעליה ומנהלה של "קונדיטורית רחל" – נקבעה זכאותה של עובדת לפיצויי פיטורים בגין התפטרות לצורך טיפול בילד. נקבע כי חזרתה לעבוד במשרה מלאה בהיות התינוקת בת חצי שנה במעון בו ביתה שוהה, אינה שוללת זכאותה לפיצויי פיטורים.
- ככל שתעלה טענה כי עובדת המתפטרת לצורך טיפול בילד, צריכה – בהתאם להתפטרות בגין הרעה מוחשית בתנאי העבודה- להודיע על כך למעסיק מראש- נציין כי הפסיקה במספר הליכים משפטיים דחתה טענה זו:
כך ב תעא (נצ') 3189/09 איריס לוי נ' מוקד גשש (מיום 11/8/2011) נקבע:
"לנתבעת יש טענה שעל התובעת היה להודיע לה לפני כן שההתפטרות היא לשם הטיפול בתינוקת.
לדעתנו, אף אם בעת שהתובעת הודיעה על כוונתה להתפטר (ביום 30/9/09 או זמן מה לאחר מכן), מבלי שציינה שהדבר קשור לטיפול בתינוקת, אין בכך כדי לגרוע מזכותה לפיצויי פיטורים, מאחר שהודעה כזו אינה תנאי לשם זכאות לפיצויי פיטורים על פי סעיף 7(א) לחוק פיצויי פיטורים.
ראו בענין זה את אשר פסק בית הדין הארצי לעבודה בדב"ע נה/3-51 חבה – סופר דרינק בע"מ (פד"ע כ"ח 471):
"ככלל אין לדרוש מעובד, המתפטר על מנת לטפל בילדו, להעמיד את המעביד על כוונתו, ובמידה וזה ייענה לדרישתו לשינוי שעות העבודה, לא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים אם יתפטר.".".
- וכן בבסע (חי') 18576-10-11 עו"ד זכי כמאל נ' עו"ד קלרה מצליח (מיום 11/11/2013)
(סעיף 28 לפסה"ד) נפסק כלדקמן:
"על האמור לעיל נוסיף, כי אף אין בידינו לקבל את סברת התובע ולפיה כביכול מוטלת על הנתבעת החובה להודיע לו אם היא מבקשת לחזור לעבודה אצלו ובאיזה היקף משרה, כתנאי לזכאותה לפיצויי פיטורים.
בעניין זה נקבע במפורש על ידי בית הדין הארצי לעבודה, כי:
"ככלל אין לדרוש מעובד, המתפטר על מנת לטפל בילדו, להעמיד את המעביד על כוונתו, ובמידה וזה ייענה לדרישתו לשינוי שעות העבודה, לא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים אם יתפטר." [ראה: בעניין דב"ע נה/3-51]. "
- וכן ב דמ (ב"ש) 2809/03 גורדון אנה נ' חברת ויאנקום בע"מ (מיום 19/05/2004):
"יתרה מזו עובדת המתפטרת, על מנת לטפל ברך הנולד, אינה נדרשת להודיע למעבידה על כוונת התפטרותה במובן של מתן הזדמנות למעביד לשנות את תנאי העבודה. ההתפטרות עצמה והוכחת התנאים שבסעיף 7 לחוק פיצויי פיטורים די בהם כדי לראות אותה כמי שזכאית לפיצויי פיטורים ואין מדקדקים עם האם המתפטרת שמא מניעים נוספים מסתתרים מאחורי התפטרותה ודי בכך שאחד מהמניעים היה לצורך הטיפול בילד. "
- המסקנה מכל האמור כי כי בתי הדין במהלך השנים האחרונות פסקו פעם אחר פעם כי עובדת זכאית לפיצויי פיטורים אם התפטרה לשם טיפול בילדה, וזאת גם אם היו מניעים אחרים להתפטרות – כגון אי שביעות רצון מהעבודה או מהשכר, וכי אין לדרוש מהעובדת להישאר אך ורק בביתה והיא זכאית לפיצויי הפיטורים גם אם השתלבה מיידית בעבודה- ככל שהעבודה האחרת אכן מאפשרת לה שהות ממושכת יותר עם ילדה- בין אם שעות עבודה מופחתות, קרבה למקום העבודה החוסכת זמן נסיעה, ובודאי עבודה מהבית.
- כן נקבע כי אין לחייב את העובדת להודיעה על כך למעסיק מראש ולצפות להסכמתו לשינוי תנאי העבודה, כדי לשלול זכאותה לפיצויי הפיטורים ואף אין לחייבה לקבל הצעה מיטיבה שהציע לה (כהן ישי) במיוחד מקום בו אין הוא מאמין ביכולתו של המעסיק לעמוד בהתחייבויותיו.
[1] כב' השופט ד"ר י' לובוצקי בספרו סיום יחסי עבודה (ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, תש"ס-1999, בעמ' 161-162.
[2] עד"מ 300098/98 גרוס – טל נסיעות ותיירות בע"מ, [פורסם בנבו] , עמ' 3, ניתן ביום 26.3.2000.